לעיתים נדמה כי ניתן, בגדול, לחלק את בני-האדם לשני סוגים עיקריים: אלה שמתמודדים עם משברים ותוצאותיהם כשאלה צצים בחייהם ואלה שנערכים מראש, מצליחים למנוע את חלקם ולמזער את השפעותיהם של אחרים. מבלי לשפוט אף אחד על אופיו ונטיותיו האישיות, במקרה של החלטה על בניית ממ"ד – מרחב מוגן דירתי – לבתים קיימים, אנחנו מאד מקווים בשבילכם שאתם נמנים על הסוג השני.
למזלנו, יותר ויותר אנשים מודעים היום לאפשרות למנוע צרות מראש באמצעות היערכות נכונה. חוקי הבנייה הישראלים המחייבים בנייתו של ממ"ד בכל בניין חדש בגודל וייעוד מסוימים, הם בהחלט תוצר של חשיבה מערכתית כזאת. ממ"ד שנבנה לפי התקנים הנכונים, לא רק מספק ליושבי הבית הגנה מפני טילים או התקפות אוויר שזמן ההתרעה על התרחשותן לא יאפשר הגעה למקלט ציבורי, הוא גם מצויד במערכות סינון מתקדמות שיגנו על יושביו מפני חדירת גזים רעילים ואפשרות להתקנת מסננים מתקדמים נוספים שתפקידם מניעת הרעלה ביולוגית, כימית או רדיואקטיבית.
נכון, המציאות במסגרתה מימון ממ"ד חדש היא על חשבון בעל הנכס הפרטי, בניגוד למקלטים שהמדינה הייתה מקימה בזמנו, קשה ומכבידה על כולנו. מצד שני, המציאות החדשה לא רק גרמה לשיפור ניכר ביכולותיו של הממ"ד להעניק הגנה ליושבי הבית, היא גם תורמת להעלאת ערך הנכס, שהרי ממ"ד מודרני יכול לשמש מהלך כל השנה כחדר שינה או משרד לכל דבר.
מדינת ישראל, שהגנת אזרחיה ניצבת באופן מוצהר בראש מעיניה, עושה ככל יכולתה לעודד התקנת ממ"ד לא רק בבתים חדשים, המחויבים בכך באמצעות חוק ההתגוננות האזרחית, אלא על-ידי עידודם של בעלי דירות ובתים ישנים יותר לשפץ ולהתקין ממ"ד בביתם. לצורך כך נקבעו תקנות שונות המסייעות בידי המעוניינים בהתקנת ממ"דים. כך למשל, במקרה בו מתאגדים בעלי דירות בבית משותף להתקנת ממ"דים, יש צורך אך ורק בהסכמתם של 60 אחוזים מדיירי הבית לצורך אישור הבניה, בניגוד לתקנות אחרות הדורשות רוב מובהק יותר. כמו כן קל הרבה יותר להנעים את השהות בחדר בעזרת התקנת מזגן תיקנית בממד למשל. לכן, אם טרם הותקן ממ"ד בדירתכם, מומלץ לכם להקדיש מחשבה לאפשרות זו באופן מעשי ביותר ולדעת – יהיה מי שיתמוך במהלך ויקל עליכם את הדרך.